הקצה. שידור ישיר

לעשות ריבועים ממשולשים. אבל תיכף להרוס. לקובי אין גבולות. הוא יכול להגיע לגן עדן כדי לראיין את אדם ברוך ז"ל, ולחזור משם עם שק תפוחים, נחש, וטרנסג'נדר שעונה לשם "חוה". אולי זה קורה רק במוחו הדפוק.

ב-17.3.20, אם אני לא מתבלבל, מת הסופר והפוליטקאי הרוסי אדוארד לימונוב. רק ספר אחד שלו "זה אני, אדיצ'קה", תורגם לעברית ("עם עובד"). את לימונוב האשימו בפאשיזם, כמיהה להיעשות דיקטטור, משתמש בגוונים וסמלים שדומים לאלה של גרמניה הנאצית.

ב"זה אני, אדיצ'קה" הוצאת הספרים כותבת: "אחרי נפילת ברית המועצות חזר לרוסיה והצטרף לימין הקיצוני".

אני משאיר לכם לחפש באינטרנט דיונים בנושא לימונוב. קל להאשים. קשה להוכיח. אני נזכר בניסיונות הדה לגיטימציה ל"סול אינויקטוס", להקתו של טוני וויקפורד, שהיה בהרכב הראשון של "דת' אין ג'ון". כשאדוארד ק.ספל מ"לג'נדרי פינק דוטס" בא לארץ, אמרתי לו שבאירופה ארצות אוסרות על וויקפורד להופיע בטענה שהוא נאצי. ק.ספל התרגז: " בולשיט. אני מכיר את האיש. זו אשמה שראויה למענה של עורך דין". וויקפורד נשוי לרנה רוזן, מוסיקאית יהודיה, כנרת בלהקתו. היא מגיבה: "אני יהודיה גאה". אתם חושבים שהייתי מתחתנת עם נאצי? עם פאשיסט?".

תקישו בגוגל "Tony wakeford in YouTube" וראו הופעה של שניהם. לחצו כאן.

עוד סופר שסובל מיחס דומה הוא זקר פרליפין. השתייך למפלגה של לימונוב. ברוסיה הוא נערץ. בישראל מסרבים לתרגם אותו. "לא נתרגם אותו" אומר מתרגם לעברית של סופר המתח הרוסי בוריס אקונין. כשנשאל אקונין מה הוא חושב על פרליפין אמר: "אני לא מכיר סופר כזה".

"זה אני, אדיצ'קה" בעברית אזל. הפוסט הזה גם נועד לנענע חזק את "עם עובד" להדפיסו עוד. הכתיבה הפרועה להרגיז של לימונוב יכולה לגרום לסופרים ישראלים להעיז. לחפש סגנון כתיבה יותר רועש ומשתולל.

אלך עמוק יותר. חפשו את שני הספרים של אורי דרומר, אקס "דורלקס סדלקס": "כיסא גלגלים מוזהב" ו"עורי". שם יש משפטים שבזים לריבועים, משולשים, תפוחים. אני לא חושב שספרות יכולה להיות נחש ארסי. אבל היא לא צריכה להיות חד מינית, ללכת לבושה ברחוב, לפחד מניתוח לשינוי טוטאלי, או לעבוד בזנות. מה יש? יותר מכובד לשמש מורה לספרות בתיכון? לעשות כסף מרשימות בעיתון? Fuck them.

לדני פלדינגר, לו בלוג מוסיקה נפלא "לקרוע מיתר", יש שורה שהולמת את הפרוזה של אורי דרומר: "קול ינשופים מחוספס בקצוות".

יש ספרות שעומדת במקום. יש סופרים / משוררים / עיתונאים שכשהם נעצרים, עומדים במקום, מיד נמלים מתחילות לטפס עליהם. הם מתחילים לרקוע ברגלים ולזוז. כבר אמרתי לכם שסופר / משורר / עיתונאי באמת גדול יודע מתי נמלה שזוחלת עליו היא זכר או נקבה.

כל / קול הטקסט הזה תפקידו למשוך אתכם להקשיב לשיר "דה בלאק אנג'ל'ס דת' סונג" מהאלבום הראשון של "מחתרת הקטיפה". שיר רוק יחיד שאקח לאי בודד. לשחק שח-מט עם מלאך המוות. תיראו: המלך משחק עם המלכה.

scan0001 (45)

מתדון

מתעקם על שירה. בהתחלה נגנבתי על ה"כמו". מפלי דימויים שלא יכולתי לשכוח. החל מ"העננים עוברים כמו שבויים אוסטרים" של פסטרנק. דרך "קו האופק התמרח / לריבה של תות בוער" של תמיר גרינברג. "השחף הוא הביקיני של אלוהים" של אנדריי ווזנסנסקי. "הקשב אל הציפורים המתחננות בי אליך / בגרוני מתה חוחית" של יצחק שלו. אפילו של סופר המתח האמריקאי ג'ו גורס שאני כל כך אוהב: "לאור היום נראה המקום ישן, מכווץ וחסר חיים, כמו פרפר מזדקן המתעורר בבוקר ושיניו עדיין בכוס המים".

אני יכול לצטט עוד. אבל בהווה אני עסוק בלהכניס רוח פרצים לראש שלי. כלומר, בשפה מדוייקת, נקייה: "לרוקן את הראש שלי ממילים, צלילים. אני רוצה יותר להשתמש בעיניים ובאזניים ופחות בהשוואות".

כשאני מגיע לרופא עם תוצאות בדיקה, אני לא רוצה שהוא יתחיל לדבר על מזג האוויר, הקעקועים של גופי, שישאל אותי למה אני עונד טבעת נישואין וכו'. אני רוצה שיגיד לי מה גילו ומה לא קיים בבדיקות. "עם משפטים יפים אי אפשר לקנות בסופר מרקט" אמר אהרון אלמוג. משורר / סופר שהחליט לפני הרבה שנים להפסיק לכתוב. אני קורא יותר ויותר בספרים שלו. אוהב את השפה הנקייה, המדוייקת. שאלתי את שירה בתו מה הוא חושב על יהודה עמיחי שמרבה בדימויים ("אחר כך שתקו כצעדים מתרחקים"). שירה ענתה: "תשאל אותו אני לא ההד או הצל שלו". זה משפט עם "כמו", עם דימויים, אבל לעזאזל הוא עובד טוב. אבל, וזה חשוב, הוא ארוך מדי. מגושם. עוד חודש וחצי הוא יעלם.

אצטט שורות / קטעים שאהרון אלמוג כתב. חפשו את הספרים שלו. הם יעזרו לכם לעשות ספונג'ה במוח שלכם. אוי, סליחה על ה"כמו": "בבית זה כתבתי את ספר שיריי הראשון… לחם אין לי בחדרי ושיר אני שומע… ובשבת הגדול הצטרכתי לקרוא מעל הבימה / את שירו של ביאליק יעקב ועשיו / …נתבקשתי להבליט כמה היה עשיו מנוול ויעקב איש תם / …היה זה הדבר הכי מטומטם שעשיתי בימי חיי". גם: "בא אבי לארץ ישראל / …יצא במחול, סחב חול / לא עישן לא ירק / מה נשאר מכל זה / דרעק".

מתדון הוא לא כמו הרואין. הוא במקום הרואין.