כלב בגשם

(לליאור רשף, אקס ליליפוט)

כלב בגשם
הוא יכנס הביתה
כלב
הוא יכנס הביתה
או שיתחבא תחת ספסל בשדרה
או מול התנור, על הכורסא.

דבורה, כשהשמש שוקעת,
עפה אל הכוורת,
דבורה, כשהשמש שוקעת,
עפה אל הכוורת.
אם היא לא תגיע
זה יהיה סופה.

פלג בין ההרים
מחפש מוצא לים
פלג בין ההרים
מחפש מוצא לים
למות חופשי, לא בין חומות,
כשמלמעלה כוכבים, שלמטה אצות,
ולא שכשלמטה סדינים ולמעלה תקרות.

ילד מתגנב לקולנוע פורנו.
הוא עומד לראות דבר שלא ראה מעולם,
ילד מתגנב לקולנוע פורנו, משקה לבן,
משקה כזה הוא עוד לא טעם.
דוב שרגלו נתפסה במלכודת
מכרסם אותה, את רגלו,
בגשם, בלילה,
בלבן מפטמות הכוכבים.

דוב שרגלו נתפסה במלכודת
מכרסם את רגלו
בגשם, בלילה,
בלבן מפטמות הכוכבים.

הילד שלנו בן ארבע.
הוא יפהפייה. יש לו את העיניים הריקות. השפתיים, האף, הסקרנות שלך. את הרצון לגעת מעבר לשמש, את החיוך השבור, את הקומה הנמוכה, את השיער החום, המבולגן, שלי.
כשהילדים בגן שמעו לראשונה את שמו: חו-א-לו, הם צחקו. הוא נשך ובעט בהם, הם למדו לא להתעסק איתו.
הוא שונא לצייר ושבר את הגירים והעפרונות בגן. הוא שותק המון, אין לו חברים. "חו-א-לו" זו ציפור האלם מקירגיסטאן. הוא אוהב שאני קורא לו סיפורים, שונא שאני משמיע לו שירים. את מוכנה לראות אותו רק מרחוק, על המצבה שלי יהיה כתוב: "פה ישנו הגבר היחיד בישראל שהיה מכוער יותר מדובי גל, אבל כתב יפה ומדליק יותר מדורון רוזנבלום. ימותו הקנאים".
על המצבה שלך יהיה כתוב: "אמא של חו-א-לו. ברבור מחליק על קירות".
לקח לי חמש שנים להבין שבחרת בהתאבדות הזו כדי להחדיר למוח שלי שהעיסוק בכתיבה, שהיה כה חשוב לי, הוא אוננות. תנור, סדינים. תקרה שמתחפשת לשמיים.
הירואין יכול לברוא עולם, את זה את ואני יודעים, הוא הלבן שמפטמות הכוכבים.
מילים הם כלום, אשליה, שקרים, בריחה, שעשוע, בזבוז זמן, ה"שיט" שבמילה "בראשית".
אני מתקרב אליך יותר ויותר. יותר מלוכלך. יותר שותק. לא קונה בגדים. האהבה שלנו, מבוכה גדולה ששנינו מבעירים, חורכת את שולי אדרתו של אלוהים.
"אלוהים", אמרת לי פעם, "לא מדבר ולא מחייך כי לא רוצה שנראה את השיניים הרקובות שלו".
ו"המוזיקה הכי יפה היא חוף ים מלא פרפרים שבני אדם עוד לא צבעו אותם". אפילו: "צודק כמו גשם: קובי, אם הגשם לא נרתע מלגעת בך, כנראה שאתה לא כל כך מכוער כמו שאתה חושב. שלום."
זרקת את הדיסק של להקת "הנשרים" שהבאת לי. מי שנהנה מהלהקה הזו, מעולם לא ישן על רצפה, אלא על כר מלא נוצות מצפורים שנרצחו. שלום ליאור.

[יחד עם wingdale community singers]

סגור לתגובות.