הבונקר

[מחווה ל-death in june]

אני חושב שהלילה הגיע – הוא אומר לה.
אתה נראה עייף- היא אומרת לו.
הפגזים קרובים מתמיד. בחוץ- הריסות ואש,
אלף תשע מאות ארבעים וחמש.
היא מחבקת אותו.
בעדינות הוא נוגע בלחיה.
אדולף אהובי.
אווה אשתי.
הוא בודד
היא בודדה.

ספרתי את ריסיך, מאה שישים ושישה
הוא אומר,
לא יודעת אם יקום רייך בן אלף שנה,
אבל הלילה אלף ואחת פעמים נעשה אהבה
היא מבטיחה.
הוא בודד
היא בודדה.

בפינה דגל צלב הקרס מאדים מבושה.
משחיר מייאוש,
מלבין מתשוקה.

אולי העבודה לא משחררת,
אבל בבונקר האהבה ניצחה.

מי מלאך מי שטן – אתם בטוחים שאתם יודעים?
נסיך על סוס מציאניד מושיט ידו
זר פרחים מעשן אקדח היא הגישה לו.

על ברלין החדשה שלג נופל.
במקום גאווה, אומץ, קורבן, אל
חדש פורח: הממון.
אני שומע רק מגפיים מסומרים של
גבורה,
אנקות אהבה חריגה ביופייה.

אדולף אהובי.
אווה אשתי.
אני רוצה לספור את ריסייך,
אני רוצה לעשות לך אהבה.

סגור לתגובות.