אהוד

אלבום חדש לאהוד בנאי "באופק אחר".

אני כל כך מלא זעם, שבכל מקום בו קללה שלי פוגעת, צומח עץ דובדבנים שלחרצנים שלהם צורה של גולגלות. החושך גדול במועדון, אבל קל לזהות שמי שיושב בבר זה עורך "ידיעות אחרונות". רון ירון. מהשולחן של יורם קניוק ("אני לא שותה. אני כותב"), גון בן ארי, נוחי דנקנר ושומר ראשו, אחמד טיבי ושומר ראשו, אני הולך לבר ומזמין את ירון לבוא אלינו. מנסה לשכנע אותו לתצלום. לא. אז תסתפקו בתצלום של גון ויורם. גון גומר את בקבוק הבירה ה-12 שלו הלילה. אתם מבינים שאני מנסה להתחפש לסופר / עיתונאי איתמר בן כנען. הופ. המשוררת הנהדרת ואן נויין באה לשולחן. למה רון ירון אדיש ליופייה?

צ'יקי יושב גם. אתם מכירים שירים של צ'יקי? זה הולך בערך כך: "לשומר הראש של אהוד ברק / פילולה על הסנטר. / הוא גנב אותה מאהוד? / המלצרית שופכת את הפונץ' על כותנתו / כתם יותר משכנע / מ"כתם" העיתון של יהודה ויזן / הגובה שלו כמו המכירות של "מעריב" / כתם לידה שרגליו בשמים / אין דירת יוקרה / אין אהבה / אין חתיכונת / אין שירה תל אביבית / אין סיכוי לראשות ממשלה / אין 'מעריב'".

פתאום נערי גוגו באים לרחבה. אבל הם נעמדים בלי לזוז. הולכים הולכים ונעשים יותר קטנים ופחות מרתקים. "כמו ידיעות אחרונות" צועק צ'יקי לעברו של רון ירון. זה עושה לצ'יקי אצבע משולשת. באתי לתווך בין הבעלים החדשים של "מעריב" לרון ירון בעסקה עיתונאית: "קח את דנה קסלר, תביא את עינב שיף" אבל לא נראה שאסגור אותה. אני בא שוב לרון ירון ומנסה למכור לו לשלוח את גון בן ארי למיין בארה"ב לראיין את רון מייברג שבדצמבר יוציא את הרומן הראשון שלו ב"כנרת זב"מ". לא הייתם מאמינים איזה משקה רון ירון שותה. בגלל זה הוא מתבודד בבר. אנשים בודדים בת"א. גרתי שנתיים באירלנד עם רעייתי השניה. כעת אנו כמעט שנה בצרפת, ובחיי השפם שלי, אני מבין שלא תאמינו, אבל הרוק הישראלי כל כך זקוק ליצירה-דיסק, או לפחות לשיר אחד, שיר אחד לעזאזל, שיר קטנטן, אפילו פיצי פיצי, שיהיה אנטי תזה לכל האווירה הפסבדו הדוניסטית הנמרחת שציירתי למעלה, אווירה שנופלת סביבך שאתה מסתובב בימי שישי באזור הארור הזה שבמשולש קינג ג'ורג' שנקין רוטשילד שדרות בן ציון. אני מהמר שאמצא יותר משיר אחד שנלחם באווירה הנ"ל כשאקשיב לאלבום החדש של אהוד בנאי וקונה את הדיסק. תגידו, גם אתם מחפשים שיר כזה? מצאתם?

סגור לתגובות.