ים וציפורים

(על פיטר פאראט)

אני לא יודע איך אצלכם. לי אין ילדים. לכן הרשימות שלי על רוק הן ילדים. אני מאחל להן אהבה. לו הייתי נורמלי, היו לי בנות בנות 30 ו-20. כשהייתי מבואס, יכולתי להתקשר, לבקש לבוא אליהן לשפוך את הלב. אבל אין. אז אני שופך את הלב לתוך הרשימות. תגידו, הן יפהפיות? אסרטיביות? חכמות? יודעות לעמוד על שלהן? יש להן הצלחה אצל צעירים? הן מבוקשות? מקנאים בהן?

כשאשכב בלי יכולת לנוע, הן ינגבו לי את הזיעה? בכסף שהן יביאו אוכל לקנות ציורים מרגשים של ים וציפורים לשים בקירות כדי שיהיה לי קל לחלום?

נראה לי שאמות לבד כמו שאני חי לבד. כשאני מביט בראי, והבית שלי מלא מראות, אני רואה דמויות מטושטשות עומדות מאחורי גבי וצוחקות. מי הן? הקוראים שלי? הזמרים / ות עליהם כתבתי? הלו לו ריד, מה קורה? הלו ג'לו ביאפרה, עוד ברוגז עם יתר 3 ה"דד קנדיז"?

ונגיד היו לי בנות. ולבנות ילדים. איך הם יגיבו כשיקבלו לרשותם את מיליון הדיסקים שסבא המת הוריש להם? פעם, בגיל 24-26 נהגתי לצלם (בסתר) כל זונה שביקרתי אצלה. הבלאגן בבית שלי כזה גדול, שאין לי מושג היכן שמתי את האלבומים (הרבים) עם התמונות שלהן. אגב, אורי דרומר מתכנן לעשות איתן תערוכה. פאקינג אמנות. איפה שמתי אותן לעזאזל? בן לו היה לי, אורי אקרא לו. "תגיד, גם מיליונר בוכה לפעמים?" נשאל פלאטו שרון. הוא ענה: "כן, אבל יותר נוח לבכות במרצדס עם מיזוג אוויר מאשר באוטובוס קו 5 של דן בשעות הצהריים". יופי טופי. יותר נוח לבכות ששומעים שירים של אליוט סמית' וכשחושבים איך הוא מת מאשר לבכות באוטובוס. קובי ברח. היות שכמעט אף אחד לא מעוניין לדבר איתי, אני מדבר (ומראיין) את עצמי. אני יושב מול טלביזיה, מנמיך ווליום, ומדמה שאנשים על המסך מדברים אלי ואודותיי. הנה, השפתיים של נינט נעות מולי והיא אומרת "קובי…" ניסתם, אלה מבינכם שכותבים על מוזיקה לקרוא בקול רם את מה שכתבתם? נסו את זה. תקשיבו טוב טוב, אתם שומעים את ההד? שכנים דופקים בדלת ואומרים: "שמענו. איזה יופי. הנה קח חיבוק." ?

אז כל זה בדיוק איך הקול של פיטר פאראט (Peter Perrett) נשמע. הוא היה הזמר של ה-"Only ones" הרכב רוק אנגלי (1977-1981) מופלא. כעת פאראט בן 60. אהב להופיע לובש מעיל פרווה. יש עליו אחלה חומרים ביוטיוב.

הה, עוד דבר. כמעט תמיד שאתם מקשיבים למישהו שר, אתם שומעים שהוא בעצם מצהיר: "זה אני". פאראט גם לא אומר: "זה עני". הוא לא שר על מה שיש, לא על מה שחסר. הוא לא שר את המילים. הוא שר את הריקנות שבין כל אות. הוא עושה שתיקה ברעש. הוא מכיר לכם את המוות. בקול הדרו.

scan0019

סגור לתגובות.