הגג

אחד קופץ מגג כולבו שלום ומתרסק על המדרכה. בוב דילן נותר על הגג מאחורי זכוכית מגן, נזהר שטיפות הדם של הקופץ לא תגענה בו. אבל בגלל גאוניותו דילן, אפילו בלי לראות מה קרה שם למטה, מצליח לתאר בפירוט עז את המתרחש.
לו ריד לעומתו ניצב למטה, על המדרכה. נדחק על גחונו בין העומדים סביב, וכן נוגע בטיפות / שלולית הדם ובשברי הגופה ובגלל גאוניותו מצליח לספר לנו בפירוט מה קרה. וגם למה.
זה ההבדל בין שניהם.

לעומתם ארני גרהם, הוא מהקופצים מגג בניין גבוה ונטוש לתוך בור סיד שחור. מה שמבצבץ מהבור זה לא רגליו / ידיו, אלא הקביים שעזרו לו תקופה מסויימת ללכת ולא ליפול. קביים אלה הם השירים שלו.

הסתבכתם? אין דבר. האזנה קשובה לאלבום הסולו שלו ""Ernie Graham תפצה אותכם.

הוא נולד באירלנד ב-14.6.1946. התחיל בלהקות "טוני והטלסטארס" ו"The People". אחר כך היה ב"Eire Apparent" מ-1967. כעבור שנתיים יוצא האלבום היחיד של הלהקה "Sunrise". מי הפיק אותו? כן, ג'ימי הנדריקס. ב-1973 מוציא אלבום סולו. היחיד שלו. הביקורות נפלאות. המכירות עלובות. ב-1973 מקים הרכב בשם "Clancy" שלו שני אלבומים. ב-1978 יוצא תקליטון שלו עם שיר של פיל ליינוט מ"ליזי הרזה": "רומאו והנערה הבודדה".
וזהו.

יותר אין.

עוזב את המוזיקה עובד בתחזוקת רכבות. נופל חזק לאלכוהול ומת. 27.4.2001. בגיל 54.
ביוני השנה נחגוג שבעים שנים להולדתו. נתחפש לאנשים שמחים. נעשה מסיבה על גג כולבו שלום. הקשיבו לאלבום. בשניות הראשונות אולי תחשבו שמי ששר זה דילן הדועך, או קווין קויין הדועך, או ג'ון לנון הדועך. אבל גרהם היה בן 25 כשהקליט את הדבר הזה. הקול שלו בשיר האחרון, "בלפאסט", שיר כל כך אירי עממי ייתן לכם מראה שונה. אם דילן הוא גאון רחוב ולו ריד הוא גאון בור עמוק שבשנותיו האחרונות יצא מהבור לגן פורח פחות או יותר, גן ללא גדר, גרהם הוא ילד-זקן ששותה ושותה, שר ושר, בפאב קטן.

שר על הקפיצה מגג גבוה אבל גם על חברות אמת (ראו את הטקסט של השיר הכי מפורסם שלו "סבסטיאן"). ושוב על קפיצה מגג גבוה. אבל גם על מישהי שבגלל אהבה נכזבת אליה כדאי לקפוץ מגג גבוה. כי אין ולא תהיה מישהי כמוה.
שר ושר. שותה ושותה.
אתם צמאים?

001 (3)

סגור לתגובות.