הברק

תרגמתי לכם שלושה שירים של האמריקאי רוברט קרילי (Creely). 1926-2005. בגיל שנתיים איבד את עינו השמאלית. הוציא יותר משישים ספרי שירה ופרוזה. כותב שהושיט ידיים רחוק רחוק כדי לתת, לא כדי לקחת. כעת הקשיבו למוזיקה של מקס ברוך. גם הוא הושיט כדי לתת. דיסק חדש, מרתק, מיצירותיו הופיע לא מכבר (ראו תצלום למטה). כשאתם מקשיבים לו, הברק שאתם רואים הוא הרגע בו ידיו המושטות סודקות את העננים שמכסים את החיים שלכם.

לא עכשיו

אני יכול לראות אותך
שעיר, שרוע, פגיע
אבל איך הגעת לשם.
לאיפה צעדת לבד,

למה לא חיכית
לאחרים שיחזרו לביתם
שילכו גם הם, הם היו
מוכנים ללכת איתך.

בבקשה

בוא נלך, אלוהים.
זה שיר בשביל המשורר קנט פטשן.
הם יורים באנשים בכל מקום.
אנשים אנשים אנשים אנשים.
זהו שיר בשביל אלן גינזברג.
אני רוצה להיות במקום אחר, מקום אחר.
זה שיר אודות סוס חסר כוח.
אומלל. זקן. עייף. סוס.
אני רוצה לשוב הביתה.
אני רוצה שאת תשובי הביתה.
זה שיר המספר את הסיפור,
והוא הסיפור.
איני בטוח. איבדתי את הדרך.
אילו רק היו עומדים בשקט ומרשים לי.
האם את מאושרת, עצובה ולבד,
לא מאושרת, בואי בבקשה.
זה שיר לכל אחד.

******

הזמן הזה, המקום
הזה, האחת
הזאת.

סגור לתגובות.