הטיסה 4

לורנס פרלינגאטי הוא מהבולטים במשוררי הזרם הביטניקי בארה"ב. שירה זו, שבשנות השישים הייתה פופולארית ביותר בארה"ב, מאופיינת על ידי דיבור יומיומי, קצב מסחרר, ונושאת אופי דקלומי. ואמנם שירים אלו נכתבו בעיקר על מנת להיקרא בפומבי, במפגשי צעירים ובעצרות מחאה. חומריה לקוחים מחיי היומיום, ובולטת השפעת הג'ז והרוקנ'רול. היא מתאימה למה שקורה פה. נכון בנימין, רגב, נפתלי וביטן? פה תרגום שלי לשיר של פרלינגאטי:

שמונה אנשים במסלול גולף וציפור חופש אחת מרחפת מעל.

הפניקס מרחף גבוה יותר ויותר
מעל שמונה אנשים אלגנטיים במסלול גולף
ראשיהם תקועים בחולות
מלכודת אחת גדולה
הראשון מרים ראשו וצועק
אני נשיא כדור הארץ. אני השולט
אתם בחרתם בי. ח-ח-ח. תמשיכו לשחק!
השני מרים ראשו.
אני מלך המכוניות.
המכונית היא הנשק שלי. אני משיג את כולם.
לא יהיו לכם אלוהים אחרים על פניי.
שימו לב. הנה אני בא.
שלישי מרים ראשו מהחול.
אני מנהל עסק דתי. אני המנהיג הרוחני שלכם.
לא חשוב איזו דת.
העסק שלי גדול. השתחוו ושלמו.
רביעי מרים ראשו.
אני הרמטכ"ל. יש לי טנקים כדי לכבוש מדבריות.
אנו משחקים רולרבול. אני אוהב ערבים.
חמישי מרים ראשו ופותח את פיו.
אני "קול אדוניכם".
אני שולט באמצעי התקשורת, בגלים הארוכים והקצרים.
אנחנו שוטפים את מוחותיכם. המציאות היא מעשה ידינו.
מזייני מוחות בע"מ.
סאטירה הופכת למציאות, והמציאות לסאטירה.
האדם כבדיחה קוסמית. וכו', וכו'.
השישי מרים את ראש הזהב הקירח שלו.
אני ידידכם – הבנקאי הבינלאומי.
אני לועס סיגרים מגולגלים בפטרו-דולרים.
אנו מעל האומות. אנו שולטים בשליטים.
את כולכם אבלע בסוף.
אני מנצל את חולשותיכם.
אישה מרימה את ראשה – גבוה מכולם.
אני האישה הקטנה. מרכבת המלחמה הענוגה
שמצביעה בדיוק כמו בעלה. זה שנשק לפטמות שלי.
והדמות האחרונה, זה שנושא את מקלות הגולף, גם הוא
מרים ראשו.
הפסיקו או שאנקב את כולכם.
אני ראש המשטרה. אני אוכל בשר.
אנו יודעים בדיוק מיהו האויב. מוטב שתאמינו בזה.
אנו עוקבים אחריכם, פרנואידים. הולכים וצוחקים.
כולכם מתויקים במחשב. יש לנו את
מספרי הטלפון שלכם. חוץ מבן תשפוכת נעלם אחד
על מסך הרדאר.
איזושהי ציפור ארורה.
שתמיד, אחרי שאני מוריד אותה,
שבה ומתרוממת.

סגור לתגובות.