סם / סון

לא הגענו עוד לתחתונים. אם לא תפריעו לעצמכם כשתקשיבו לנגינת הפסנתרן סמסון פרנסואה את המוסיקה של דביוסי תראו את כתמי הזיעה מתחת לבתי שחיו. לא כי הוא מרים את ידיו. הוא איש שלא הרים ידיו בכניעה. גם לא כדי להצביע על מלאכים טסים או עומדים. זו נגינה מלוכלכת ולכן יפהפייה. "זה לא גלי ים, לא ילדי פיות. זה בן אדם" אמר קלוד דביוסי על יצירותיו. ועוד לא הגענו לתחתונים. למוסיקה יש ריח? לצירוף מילים על מוסיקה יש ריח? קובי שונא מי קולון. "רגלי המשוררים מסריחות כי השירה בלתי רחיצה" שר השנסיונר הצרפתי ליאו פרה. סמסמון פרנסואה הרוק-גראז' של הפסנתרנים הקלאסיים. הסופר יז'י קושינסקי ("הציפור הצבועה", "להיות שם") כשדיבר בפני תלמידים נהג לעבור ביניהם ולקרב לאפם ראי. "כדי לראות אם הם נושמים" – אמר. אחת הסיבות שאני לא מסניף קוקאין היא כדי לשמור על חוש הריח שלי. להיות מסוגל להריח את הטבע. את טבע השיחים. את טבע האדם. את טבע הצלילים. פרנסואה מת בן 46 ב-1970. אל תתעצלו לחפש ביוטיוב הופעות שלו. חייו הפרטיים… ובכן, לו היה מוציא אוטוביוגרפיה היה קורא לה "סיפור על אהבה וחושך", כאשר כרך אחד היה על אהבה וארבעה על חושך. לו "קרמטוריום" היה מעניק פרס "מזרק הזהב" לפסנתרנים, הוא היה מקבל אותו בקלות. לקובי הוא הזריק זהב גם לאוזניים.

סגור לתגובות.