ניק קנט

לא תאמינו. שנות השבעים. צעיר מאוד אחד, נודד בקוטב הצפוני. רואה בשדות הקרח הנצחיים מפוזרים מיכלים אדומים קטנים. מיכלים שנועדו לכיבוי שריפות. שריפות בקוטב? לא. בעצם אלה גוויות ספוגות דם של כלבי ים, דובי קוטב שציידים רצחו אותם. הצעיר מרים ראשו ומיילל לזוהר הצפוני. מרעיד אותו.

לדרום תל אביב יש זוהר משלו. הצעיר של פעם, כעת מבוגר, אוהב להסתובב שם בלילה. אוזניות גדולות באוזניו. מקשיב לאלבומים של הסטוג'ס. היות ואין לו כישרון להתחבר לאנשים / נשים הוא מתחבר למראות. לחנויות שמוכרות פיצוחים, לאופניים ישנים קשורים לעמודי חשמל. ליללות חתולים. לחלונות ראווה של חנויות לממכר חליפות עם שמות הזויים כמו "פריז", "אופנת העל". ריח של קיא. ריח של קיא.

ההקדמה הזאת נועדה להכניס אותכם לכתיבה של עיתונאי רוק אנגלי גדול שנערץ עלי: ניק קנט. Nick Kent. הוא גר כעת בפריז. כמעט בן 70. עוד כותב ומפרסם. ממנו למדתי לחבוש כובע עוד ועוד. לפחות ללמוד ממנו משהו אחד. חוץ מלרחרח עם מילים רחובות לא נקיים, משפטים הזויים, שרוצים להתחבר לאנשים ולמוזיקה ונכשלים, שמייללים לשמיים ולפעמים מרוב רעד מהקור שנושב מאנשים עושים לקוראים שלהם זוהר.

כמעט כל לילה אני נרדם כשהספר שלו ובו מיטב כתיבתו "The Dark Stuff" תחת הגיבנת שלי. איגי פופ אמר עליו: "אגדה מקצה אצבעותיו עד קצת הדמיון". לפעמים מהדורה חדשה שלו מגיעה לחנות התקליטים החדשה והמעולה "חולית" ברחוב יונה הנביא 42 בתל אביב. אל תחמיצו.

כשקנט כתב בשנות השבעים ב"ניו מיוזקל אקספרס", יתר הכותבים העריצו / קנאו / שנאו אותו. ג'ולי ברצ'יל, שכתבה שם וגם הייתה נערצת / שנואה, מספרת: "כשניק נכנס למערכת היינו בורחים. הוא תמיד לבש מעיל עור שחור מסריח עד השמיים. המעיל היה ספוג בקיא של קית' ריצ'רדס מ'הרולינג סטונס'. ניק כל כך היה גאה שריצ'רדס הקיא עליו, שסירב לנקות את המעיל".

ראיונות איתו, כתבות שלו, תמצאו ברשת. חופן של דולרים? בכלל לא. ריח של דברים שבאים מעומק הבטן. מיוחדים כדובי קוטב להם עור שחור.

תראו אני רוצה להעמיק. ביקורת טובה היא כשהמבקר מסיר את השריון שמקיף אותו, את הבגדים שלו, וגם את העור שלו. והוא גורם גם למי שקורא אותו להסיר את השריון שלו, את הבגדים שלו, וגם את העור שלו. בשנות השמונים ב"מלודי מייקר" כתב מבקר כזה: לינדן ברבר. אני מתכוון לכתוב ספר אודותיו. אבל בינתיים קשה לי לפשוט את הטי-שירטס היפים והמקוריים שאני לובש. תחכו?

סגור לתגובות.