אלבטרוס

הפסקתי להתרגז כשמישהם שלא שווים יריקה הופכים לכוכבים. תמיד היו ויהיו כאלה. רגש, תחושה, הופכים מהר למילים. לעיתים קרובות, הרגש, התחושה, הופכים למילים שמצטרפות למשפטים גרועים. נדיר שהם הופכים למשפטים גאונים. המוסיקה הישראלית הכי פופולארית מלאה בשורות כמו: "ממי, אני מתה עליך ואתה לא מציץ לעברי". משפט בלה מזוקן. לעומתו, קראו את המשפטים הבאים משיר של המשורר יצחק שלו: "הקשב אל הציפורים המתחננות בי אליך. בגרוני מתה חוחית". הרגש ב"ממי, אני…" הוא בדיוק זה שבמשפטים של שלו. אבל אצל שלו הוא מוגש בדרך עמוקה, שורטת, מכאיבה, מהדהדת ובלתי נשכחת הרבה יותר. כישרון מול כישלון.

אחד חכם אמר "לפני שאתה לומד זן בודהיזם האדמה היא אדמה והשמיים הם שמיים. כשאתה לומד זן בודהיזם האדמה היא שמיים ושמיים הם אדמה. כשאתה מגיע להארה, האדמה היא אדמה והשמיים הם שמיים. אז מה ההבדל? כשאתה מואר הרגליים שלך נמצאות חמישה סנטימטר מעל האדמה".

הו, כמה שאני רוצה שהטקסטים שלי יהיו חמשת הסנטימטרים האלה. אבל קוראים אומרים שהטקסטים שלי דוחפים אותם לפחות חמישה סנטימטרים עמוק לתוך האדמה. קובי החופר.

אני, טיפש שכמותי, כל כך הרבה שנים משתדל ליצור משפטים ששווים משהו רציני. ברוב המקרים גמרתי על הפנים. אולי לכן אני גומר את חיי בבלוג נידח ולא כעורך "ידיעות אחרונות". או "הארץ". מאוד קל לי להודות בזה. אולי מפני שאני לא שם קמצוץ על מה שחושבים / כותבים עלי. למה מה, יש בארץ כותבים גאונים כמו לסטר בנגס, פול מורלי, סקוט כהן, ריצ'רד קוק, דון ווטסון, פי. ג'יי אורורק?

אני לא נמצא בחברה טובה וגם לא בחברה רעה. לכן, כנראה, קטע המוסיקה שאני הכי מזדהה והכי אוהב הוא "אלבטרוס", קטע ללא מילים, רק לחן בביצוע "פליטווד מק". הוא היה להיט גדול מאוד בתקופה שהגיטריסט פיטר גרין (בתצלום למטה) הוביל את הלהקה. לפני עשרות שנים. לפני שהיא הפכה לבית חרושת למיליוני דולרים.

בלי מילים. בלי מילים. לפחות חברים שלי ואני כשאנחנו מקשיבים לקטע הזה (תמצאו אותו ברשת) רואים איש ניצב לבד לבד על סיפון ספינה בשעת שקיעה, מרים אצבעות לכיוון האופק שחוץ ממים, עננים, אין בו כלום – אפילו אין בו עוד אוניות או איים, או סנפירים של לוויתנים / כרישים, ואחר כך, בקצב לא אחיד לקול נקישה בתופים כשרוחות מתים נתקלות בהם, מלטף את פניו. את בגדיו. בייחוד את צווארו. אחר כך, מחפש חבל. לא כדי לתלות את עצמו או להתנקם ולתלות אחרים, אלא כדי לקשור עצמו לנשים, גברים, לאיים שעדיין לא התגלו.

פיטר גרין הוציא הרבה אלבומי סולו. תוכלו להשיג כמה מהם, יד שניה, ב"אוזן השלישית". בלי מילים. בלימילים על תורן ספינתי הדליקי אמא שושנה של אש.

סגור לתגובות.