נוצה בהר

אגלה לכם סוד. אם אתם חושבים שאם תראו מלאך הוא יהיה צעיר, יפה, עם כנפיים לבנות גדולות, אתם טועים. לפעמים המלאך שתראו יהיה זקן, מוכר ארטיקים בחוף ים, נושא את תיבת הארטיקים על גבו וקורא "ארטיק ארטיק".

כמה מכם יטעו וייחשבו שהוא לא קורא "ארטיק" אלא "ארט ארט" ("אמנות אמנות").

יש לי שמיעה טובה וראייה עוד יותר טובה. בגיל 16 הבנתי שהכוכבים בשמיים הם שקיות הרואין שעוד אחוזות באצבעות מלאכים שהתאבדו. ונראות למרחוק. זה קורה כשבגיל צעיר מקבלים כזו מכה עד שרואים כוכבים. מה קרה שם למעלה? הנגינה של הפסנתרן הקלאסי סבאטוסלב ריכטר יכולה לספר לכם את זה. כמו המוסיקה של קאווין איירס (בתצלום). איך הדברים האלה מתקשרים למושג אהבה נכזבת?

אני חורג משיחות עם התחלה וסוף. רוצה פה לדבר על שני משוררים שכבר גרים בשמיים. דויד אבידן ואמיר גלבוע.

לאמיר גלבוע שירים לא פחות גדולים משירי אבידן. שירי אבידן הם כמו תהלוכה של אנשים רבים שכל אחד מניח זר פרחים ענק ויפהפה על קבר. שירי גלבוע הם בחורה בודדה בבית קברות שקט שמניחה על קבר נוצה אחת קטנה. זה מרגש יותר לפעמים. נוצה קטנה, ששוקלת המון. הנה שיר אהבה יפהפה של גלבוע. להתראות בינתיים. נתראה למעלה.

"הוריתי לה באצבע שם
אמרה לי לא כי פה
אמרתי פה איני רואה דבר
אמרה ומה אתה רואה שם
אמרתי באמת שם איני רואה דבר
אמרה ואני רואה מה שם
אמרתי ומה את רואה מה שם
אמרה שם אני רואה שום דבר וריק
אמרתי ומה את רואה מה פה
אמרה פה אני רואה אנחנו"

סגור לתגובות.