תופים ומחלות

במעבר חצייה שני אנשים חולפים אחד על פני השני. הם לא שמים לב אחד לשני. המילים "לא שמים לב" רציניות מאוד. את המראה הזה בטח ראיתם עוד ועוד. כך ניראה הגיהינום. בפתחו, אם תגיעו לשם, יקבלו אותכם רקדנים רוקדים במרץ בלי מוזיקה. הרקדנים רוקדים איש איש לבדו. בלי בני / בנות זוג. כך ניראה הגיהינום. ייתכן ותינתן לכם הזדמנות לברוח משם, לשוב לארץ החיים. אני חושב שבכך עוסק הקונצ'רטו לוויולה ותזמורת של המלחין האנגלי וויליאם וולטון (William Walton). מת ב-1983, בן שמונים. את הקונצ'רטו כתב ב-1929. מבקר המוסיקה אריק בלום כתב אז: "הצעיר הזה נולד גאון". תוכלו לשמוע אותו ביוטיוב. אחד הביצועים המעולים שלו הופיע בדיסק חדש של הוויולן נילס מונקמייר עם הסימפונית במברגר. המנצח: מרקוס פושנר. בחברת "סוני".

אחד מנגני הוויולה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית אמר לי: "נגן וויולה שלפחות מחשבת התאבדות אחת לא עברה במוחו שלא ייגע בקונצ'רטו הזה".

ישנם אפילו כנרים שלקחו וויולה ליד כדי לבצע את היצירה. נייג'ל קנדי אחד מהם.

בתצלום למטה הוויולן נילס מונקמייר.

נו, איך אני ממשיך מפה?

יותר קל לי להתחיל עם מילים מאשר עם בחורות. כי למילים לא אכפת שאני נראה זוועה ומשעמם. הן גם יודעות שכל כך מעט אנשים (קוראים) רואים איך הן יוצאות איתי. הן לא פוחדות ממני כי אני ביישן. לפעמים נרדם בשעת מעשה. לפעמים, ואלה הרגעים הכי מדליקים ביחסים בנינו, הן פותחות בריקוד. אבל במקום בתופים ומחולות, הריקוד שלהן מלא בתופים ומחלות. תקראו.
–

איכה והחמאה

"לאלוהים אין הסבר למה קורה מה שקורה. אז אולי לשטן יש?" – דגלאס פ. מ"מוות ביוני".

הפסיכיאטר שעוזר לי לגמור את התקפי החרדה שלי עובד עם מוסיקה. עכשיו אנחנו עובדים עם האלבום החדש "דיאמון" של Mayhem. להקת דת' מטאל נורווגית ומטריפה. מסורים, שרשראות, ציאניד, שמן רותח. הוא אומר לי להתרכז איך הבסיסט של הלהקה מנגן. באמת שהמוסיקה הספידית פותחת התהום של הלהקה על סף התפרקות לכל מיני כיוונים, ורק נגינת הבס מחזיקה את כל העסק יחד. עושה הפסקות בטירוף. מי שאומר שטירוף לא מעניין, כי הרי מכונה מקולקלת לא מעניינת, שיבין שבן אדם הוא לא מכונה. וגם מעניין לחקור למה מכונה התקלקלה ואיך לתקן אותה. ואותו.

הרופא אומר: "תקשיב ותלמד שאפשר למנוע התפרקות. לעצור טירוף. גם אתה יכול לעשות לעצמך את זה". אני מקשיב. כעת אני באולפן. עובד על דיסק בו נערים בני 12-13 קוראים על רקע מוסיקת נויז ישראלית קטעים מ"קרמטוריום". מכבשן האש. רעיון שגנבתי מ"שירת הנערים" של שטוקהאוזן שסימפל פסוקים מספר "דניאל" – "שירת הנערים מתוך כבשן האש". אתם יודעים שעבור נערים רבים לשהות במנזר עם נזירים מבוגרים זה היה לגור בכבשן.

גם כי בתקופה מסוימת עשיתי בייביסיטר לילד ממשפחה דתית. האבא ביקש ממני לקרוא לילד מהתנ"ך עד שהילד יירדם. לא רק שעשיתי את זה וקיבלתי כסף טוב, אלא בחרתי פסוקים רצחניים. כמו מה שנעשה לנביאי הבעל. הקול שלי רץ וגבה עד לצריחה. דת' מטאל. בעצם דת מטאל. הילד, שכיום הוא מבוגר ופוליטיקאי מפורסם באחת מסיעות הימין, אולי הפך למשהו "בזכות" הדת מטאל שלי.

מי מעז להגיד שקובי לא משפיע? הכל כבר פה. אנחנו אנשים שעל המעיל שלהם תפור לא טלאי צהוב, אלא עלה שלכת צהוב. אני טקסט פוליטי. הרופא שלי קצת מוזר. הוא אוהב לצטט משפט של מרלון ברנדו: "אם אין חמאה אפשר להשתמש בקליפות של תפוחי אדמה".

בסוף הפוסט הזה תצלום עטיפת הדיסק החדש של "מייהם". תוכלו להשיגו ב"אוזן השלישית". גם הויניל בדרך. מה אומרת לכם נגינת הבסיסט פה? בחנות "האוזן השלישית" מבחר יפה של להקות דת' מטאל ודארק מטאל. אלה שני סוגים שונים. אורי, מצוות המוכרים, שמוכר יותר כבסיסט של "אורפנד לנד", תמיד מוכן לעזור לכם לבחור מהמיטב שבשני הסגנונות ולומר לכם מה ההבדל ביניהם. ואיזו להקה מביניהם תופיע בקרוב בישראל. והן באות לפה. גם לספר לכם על עלילות "בורזום" ב"מייהם". אני חושב / שומע שלכמה מהזמרים בלהקות אלה ביצועים קוליים מרתקים, נוגעים בתחתיות הנשמה, הרבה יותר מהפוסט לאונרד כהנים והניק קייבים. פיתחו את התנ"ך. קיראו את ספר "איכה". דת מטאל. זה טקסט פוליטי. הקול כבר פה.
–