ארנבות אפורות

אתה משתוקק לצרוח אבל מתבייש. אז אתה מתרגם. שיר / סיפור / מאמר. זו צריחה בפה סגור. תרגמתי שני שירים של בריאן פטאן. אותו אני מקדיש לדיוויד סילביאן. בתחילה התפרסם כסולן להקת "ג'פאן". המוזיקה שלו מזכירה איש שבכל פעם כשהוא יוצא מביתו לא טורח לנעול את הדלתות. כי הוא מקווה שכשיחזור יתברר לו שמישהם נכנסו לבית ורוקנו אותו לא מהשטיחים / גיטרות / מכשירי חשמל, אלא מכל הפחדים, ההחטאות, הטעויות הרגשיות שסילביאן מלא בהם. אלה לא יהיו גנבים אלא מושיעים. בסוף הפוסט הזה ציור שציירתי את סילביאן ושני השירים של בריאן פטאן שנולד בליברפול ב-1946. הם מהאנתולוגיה "צלילי מרזי" בהוצאת פינגווין. בבקשה, אל תזמינו מגן דויד. זה עוד מוקדם.

הנה ציפורים מאחרות

ללא עבר או עתיד
אם תשאר הערב
השמיים יכוסו להבות

הנה
ציפורים מאחרות
עייפות מאוד
הרי
טוב שהן מכירות את צעדיך
וערות עד מאוחר, כדי לברכך,
את הנע ונד,
כשהערב נוטף ליערות
כשדבר
אינו חשוב במיוחד.


שיחה עם היער

עובר דרכך בערב אחד
כשהצעת מקלט
לדברים חרישיים, בגשם טבולים.

ראיתי מבעד ענפיך המתדלדלים
ראשית פרברים, ורועדים
מגשם

ארנבות אפורות משתובבות
בשדות רחוקים, ושם, מאד בפינה,
לא חשבתי על דבר, רק על טביעות רגליי

שמישהי תמלאן, על אהבה, ומזוקקים
מאנשים, כפרא נסחפים, אז
דברו אלי העצים.

סגור לתגובות.