תמיד האותיות בפוסטים שלי מתבלבלות. זה נחון. חשיבות להתבלבלות שלכם בדרך לביתכם. אז ייתכן ותגלו שביל נסתר שיוביל אתכם לאוצר.
לא מתכוון לעצבן. אבל לטעויות דפוס בפוסטים שלי תפקיד. במקום המילה "איך" כתוב "איף". במקום "נשפכת" כתוב – "נשפחת".
הכוונה להזיז את סימני הפיסוק. את האותיות. את המילים. את המשפטים. "לשקר אין רגליים, אבל גם בעזרת קביים אפשר להגיע רחוק" – אמר הצייר, סופר, עיתונאי שמעון צבר. שעזב את הארץ ובאנגליה הוציא עיתון "חדשות ישראל האימפרליסטית". מפירסומי ההתנגדות הכי חריפים שישראלי היה קשור להם. צבר היה דגל שחור לפני הדגלים השחורים. מחסל שתיקה לפני "שוברים שתיקה". לא אעתיק מויקיפדיה את תולדות חייו. אל תתעצלו לחפש. הוציא בשנת תרפפו ספר שירים "חרוזים שחורים". בסדר, הוא לא אבידן ולא ויזילטיר, אבל החספוס בשירים ראוי להבלטה. בייחוד היום כשהספרות הישראלית כמעט כולה יותר נקייה מהצניעות של בוגרי 8200. הנה שיר אחד מהספר. העותק שאצלי חתום על ידי צבר. אני גאה בו. הוא ראש כרות של סוס באמצע מיטת כלולות. הוא מסמך (משמח) גירושין לא חתום. לא צריך ספרות שעורך דין (עורך) אישר אותה (יישר אותה). עותק של הספר (120 ש"ח) תשיגו בחנות "האחים גרין" בפרישמן 90 תל אביב. עבור פיצה פלוס טונה ב"דומינו" שילמתי 20 שקל. ותרו עליה וקנו את הספר. הוא אגי מהשאול. רועי חצ'קן. נורית זר-קיא.
אני לא יודע אם זה קשור. גארי מור, הזמר, הגיטריסט, אמר: "בלוז זה אפילו אם אתה רעב מאוד, לחפש מישהו יותר רעב ממך ולתת לו את פרוסת הלחם האחרונה שלך. ואפילו אם אתה לא מוצא אחד כזה, להמשיך ולחפש". אני חושב שזו גם
הגדרה טובה לכתיבה על מוסיקה.
שמעון צבר
העיר שוכב בעמידה
מלא חלונות שקוף
העיר שוכב בעמידה
ניו יורק מתכופף לשמיים
מלא חלונות שחורים
מגיפה! מגיפה! מגיפה!
מדבק הבתים בלבן
חלונות אטומים חלולים
ניצלין כבר אזל מהשוק
בתי המרקחת סגור
שחורים חלונות מגיפה
אורנאון שוחה מהים
מסנוור כרישים בשניים
אורניאון שוחה מהים
אוכל חביות שם בנפט
שותה עם שדיים גדולים
למה הלכת כבר ממני?
מרילין, מרילין, מרילין,
מזדווג אוטובוסים בכביש
מלא מנהרה תאבון
אוכל אוטובוסים,
מקיא.
קוקה, קולה קולה!
נוסע מלא ביטחון.
קוקה, קולה קולה!
מרילין, מרילין מרילין.
crematoriumm.wordpress.com 